
לפחות 13 בני אדם נהרגו בקייב אחרי מה שהוגדר על ידי גורמים רשמיים כמתקפה מסיבית. לפי דיווח ב-BBC, הרוסים תקפו ביום חמישי בנייני מגורים ומחסנים בבירת אוקראינה. הפגיעה במתחמי מגורים העלתה מחדש את סוגיית יכולת ההגנה האווירית של המדינה.
גורמים אוקראינים מודים שהמדינה מתקשה להתמודד עם היקף ההתקפות. מחסור במערכות יירוט הופך כל גל תקיפה למסוכן יותר. הצבא הרוסי ממשיך לשגר טילים וכטב"מים במספרים גבוהים. מערך ההגנה האוקראיני נשען במידה רבה על ציוד ותמיכה ממדינות המערב, ולא תמיד מצליח לעצור את כל האיומים.
קראו גם: טראמפ: תקיפה נוספת באיראן "לא סבירה" כרגע
הפער בין קצב הייצור של מערכות הגנה אווירית לקצב השיגורים הרוסי הוא זה שמייצר את התוצאה הקטלנית. כשאין מספיק סוללות יירוט או תחמושת, חלק מהאיומים חודרים ופוגעים ישירות באזורי מגורים אזרחיים. זה בדיוק מה שקרה בקייב, לפי הדיווח.
המצב באוקראינה ממחיש עד כמה הגנה אווירית היא לא רק עניין טכנולוגי. זה גם עניין של כמות. גם מערכת משוכללת לא יכולה להגן על שטח שלם אם אין מספיק אמצעים פיזיים ליירוט כל האיומים בו זמנית.
המצב באוקראינה מזכיר לישראלים דילמה מוכרת. גם ישראל נדרשה בשנים האחרונות להתמודד עם מתקפות רחבות היקף של טילים וכטב"מים מאיראן ומגורמים הקשורים אליה. מערך ההגנה הרב שכבתי הישראלי, שכולל את כיפת ברזל, חץ ומגן דוד, נבנה בדיוק כדי למנוע תרחיש שבו מחסור באמצעי יירוט מוביל לאבדות בעורף.
ההבדל המרכזי בין המקרים הוא היקף התמיכה והייצור העצמי. ישראל משקיעה משאבים ניכרים בייצור עצמאי של מערכות הגנה. אוקראינה, לעומת זאת, תלויה במידה רבה באספקה חיצונית שמגיעה בקצב לא סדיר. המקרה בקייב מדגים מה קורה כשהפער בין איום להגנה גדל.
המתקפה האחרונה על קייב מצטרפת לשורה ארוכה של תקיפות דומות מאז תחילת המלחמה. בכל פעם מחדש עולה השאלה כמה זמן תוכל אוקראינה להחזיק מעמד מול מסע ההפצצות הרוסי, כשמלאי מערכות ההגנה שלה מוגבל.
צילום ארכיון: Petar Milošević, רישיון CC BY-SA 4.0 | מקור: BBC
כל החדשות החמות מהארץ ומהעולם, ישירות אליכם לפני כולם
מעכשיו תקבלו מאיתנו את החדשות הכי חמות